בית רייך
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית פרטי |
על שם | שמעון רייך |
כתובת | הרצל 12, נהריה, ישראל |
מיקום | נהריה |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1936–1937 (כשנה) |
תאריך פתיחה רשמי | 1937 |
סגנון אדריכלי | הסגנון הבין-לאומי |
קואורדינטות | 33°00′53″N 35°05′46″E / 33.014753643964°N 35.096179470149°E |
בית רייך הוא ביתו של שמעון רייך, אחד ממייסדי העיר נהריה. לבית רייך הייתה היסטוריה עשירה שבמהלכה שימש דיירים רבים וביניהם אנשים רמי מעלה וכן מעפילים בלתי חוקיים. בין הדיירים רבי המעלה ששהו בבית היו חיים ויצמן, נחום סוקולוב, ארתור ווקופ וכן מספר נציבי עליון בריטים. הבית בנוי בסגנון בינלאומי מאופק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניית בית רייך החלה בשנת 1936 והסתיימה בשנת 1937. בפברואר 1938 התרחש בנהריה שיטפון כבד שגרם נזק רב: בתיהם ושדותיהם של תושבים רבים הוצפו וזעמם הופנה כלפי שמעון רייך, כיוון שהיה מנהל האחזקה הטכנית של "חברת נהריה" ולכן נחשב לאחראי לכשלים השונים בעיר וביניהם השיטפון. אחד התושבים הזועמים כתב על קיר ביתו של רייך, שהיה אז הבית הגדול ביותר במושבה, את הביטוי "Reich macht arm", שפירושו בגרמנית "עשיר הופך לעני". עד שנת 1939 הושלמה מלאכת הבנייה של עמדת תצפית עם זרקורים על גג הבית.
הבית שימש באופן זמני את הקצין הסקוטי אורד צ'ארלס וינגייט בשנים 1937–1939. במהלך שהותו בבית רייך יזם את הקמתן של פלגות הלילה המיוחדות. על פי עדותו של עזרא רייך, בנו של שמעון רייך, הבית שימש פעמים רבות מקום מסתור בעבור מעפילים בלתי חוקיים. באחת הפעמים, כך הוא מספר, הגיע לביתם סיסי רבינוביץ', מפקד הפלי"ם: ”באחד הלילות מישהו דפק על דלת הבית. העומד בפתח, רטוב מכף רגל ועד ראש, היה סיסי רבינוביץ', מפקד הפלי"ם, שביקש סיוע באכסון קבוצת מעפילים, עד שידאגו למסמכים עבורם, כדי שיוכלו לנוע ללא הפרעה בארץ.” בין הדיירים רבי המעלה ששהו בבית היו גם חיים ויצמן, נחום סוקולוב וארתור ווקופ. כמו כן, בזמן מלחמת העולם השנייה שהה בבית רייך סר אלן גורדון קנינגהם, קצין בריטי אשר זכה לניצחונות על האיטלקים במסגרת המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה, והיה הנציב העליון האחרון בארץ ישראל.
לאחר המלחמה הפך בית רייך למועדון לילה בשם "ארמון". במועדון הופיע פרדי דורה לראשונה בנהריה. לאחר מכן, הוסב בית רייך לתחנת משטרה עד שעיריית נהרייה החליטה להקים בו ספרייה ציבורית בהנהלתו של אפרים יואל, אשר פעלה במקום עד שנת 2005.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שאול מ. שאשא (עורך), לטייל בנהריה - מדריך למבקר בעיר (עמ' 45), ביחד, 2012